פסק-דין בתיק דמ"ש 20032-07-11

התובע (להלן גם: "העובד") הועסק כמאבטח ע"י הנתבעת תקופה של 45 חודשים, שנסתיימה ביום 14.4.11, לפי משכורת חודשית קובעת בסך של 3,169 ש"ח (עמ' 2 שורות 4-7).

בהתאם למיקוד הדיון מיום 11.9.12, התביעות שנותר להכריע בהן הן: פיצויי פיטורים, הפרש תשלום בגין אי הפרשות לקרן פנסיה (עמ' 2 שורות 15-19).

נסיבות סיום העסקתו של התובע :

אין חולק כי עבודתו של התובע התבצעה בפועל בשגרירות ספרד בהרצליה, וכי ביום 14.4.11 הסתיימה ההתקשרות בין הנתבעת לבין השגרירות (עמ' 2 שורות 8-9). כך גם

אין חולק כי התובע המשיך לעבוד באותו מקום עבודה אצל הקבלן החדש, וזאת כעבור זמן קצר ממועד סיום העסקתו אצל הנתבעת. לטענת הנתבעת, הקבלן החדש הינו עובד (מר אייל ברדה) שעבד בעבר אצל הנתבעת, הקים חברת אבטחה מתחרה, והמשיך להעסיק את אותם עובדים בשגרירות, ביניהם גם את התובע (עמ' 2 שורות 10-12).

על פי ההלכה שנפסקה בבית הדין הארצי בפסק הדין עד"מ (ארצי) 1011/04 א.

דינמיקה שירותים 1990 בע"מ - טטיאנה וורונין (ניתן ביום 21.8.05) (להלן: "עניין דינמיקה"), נקבע כי יתכנו נסיבות בהן עובד הממשיך לעבוד באותו מקום עבודה פיזי בעת החלפת ספקי שירות, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים מאת מעסיקו הקודם, מאחר שניתן לראות בהחלפת ספקי שירות כפיטורים, וזאת במקרים הבאים:

א.        המעביד הקודם אינו מציע לעובד מקום עבודה חלופי, סביר וממשי.

ב.         ישנו חשש שהמעביד החדש לא יעמוד בתשלום פיצויי הפיטורים בעד התקופה שטרם זכייתו במכרז.

ג.         בהסכם הקיבוצי נקבע כי המעביד הקודם נדרש לשלם לעובדו פיצויי פיטורים עבור התקופה בה העסיקו, קרי, בהסכם הקיבוצי או בצו הרחבה נקבע כי על המעסיק להפריש כספים לקרן פנסיה, הכוללים פיצויי פיטורים.

המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה: האם ומתי הנתבעת הציעה לתובע מקום עבודה חלופי ? (עמ' 2 שורה 13):

לגרסת התובע, ביום 14.4.11 הגיע למקום עבודתו, או אז נסתבר לו כי הוצב אדם אחר לעבודה במקומו מטעם חברת אבטחה אחרת. התובע אישר כי החברה המתחרה היא זו של אייל ברדה, אשר עבד בעבר אצל הנתבעת בשגרירות ספרד. אותו אדם שהוצב במקום אמר לו, כי הוא (התובע) אינו עובד שם יותר ועל כן שב לביתו (עמ' 3 שורות 14-15, עמ' 4 שורות 2-7, 9-10). התובע טוען כי באותו יום שלח לנתבעת מכתב באמצעות הפקס (ת/1) שבו דרש את הזכויות הכספיות המגיעות לו, אך לא קיבל מענה מהנתבעת. כמו כן, אף גורם בנתבעת לא יצר עמו קשר טלפוני (עמ' 3 שורות 16-17, ר' גם עמ' 4 שורה 22). לאחר שלושה ימים החל הוא לעבוד שוב בשגרירות תחת חברת האבטחה המתחרה של מר ברדה (עמ' 3 שורה 18, עמ' 4 שורה 25).

ביום 17.4.11 נשלחו לתובע שני מכתבים (ת/2, ת/3). לטענת התובע, את המכתב ת/2 ששוגר מטעם ב"כ הנתבעת, קיבל באמצעות המייל ביום 17.4.11 (עמ' 3 שורות 21-22).

במכתב ת/2 הועלתה ע"י ב"כ הנתבעת הטענה כי התובע הוא שהתפטר מעבודתו ללא מתן הודעה מוקדמת, ועבר לעבוד אצל מר אייל ברדה, בחברה המתחרה שהקים. כמו כן נטען, כי הנתבעת רואה בכך כהפרת חובת הנאמנות שלו כעובד והתובע נתבקש לחדול לאלתר מעבודתו בשגרירות.

התובע טוען, כי המכתב ת/3 נתקבל אצלו ביום 1.5.11 באמצעות הדואר (עמ' 3 שורה 21). המדובר במכתב שנשלח מטעם הנתבעת עצמה, שבו נרשמו בין היתר, הדברים הבאים:

            "...

            2. כידוע לך התפטרת מעבודתך במהלך מתוכנן וייזום אשר נועד לנשל   החברה...

            3. יחד עם זאת לחברה עניין בהמשך העסקתך ובהתאם לכך במידה ותבחר      לחזור בך ... מהמהלך בו נקטת, אין מניעה לקיים בירור משותף של             הטענות, ..."

התובע העיד: "לא הוצעה לי עבודה אחרת על ידי המעביד לא בכתב ולא בעל פה. הקשר הראשון שהם יצרו איתי זה היה במכתבים ת/2 ו-ת/3" (עמ' 3 שורות 24-25, ר' גם עמ' 6 שורה 26).